למה הפטרנודון אינו דינוזאור

זוחל קדום אינו בהכרח דינוזאור

במזוזואיקון חיו זוחלים לאין ספור, והדינוזאורים הם רק קבוצה אחת מהם. הפטרוזאורים הם קרובים קרובים שלהם, משהו כמו בני דודים, אבל הענף שלהם נפרד. לכן "דינוזאור מעופף" הוא שם לא מדויק לפטרוזאור, מוכר ככל שיישמע.

הפטרנודון הוא המוכר ביותר מבין הפטרוזאורים: מקור בלי שיניים, ציצה ארוכה מאחורי הראש וכנפיים שמוטתן הגיעה לשבעה מטרים אצל זכרים גדולים. הנקבות היו קטנות בהרבה, כארבעה מטרים. הכנף היא קרום שנמתח על אצבע אחת ויחידה, הרביעית, ארוכה להפליא.

שתי דרכים לבנות כנף

אצל הציפורים, החל מקדומות כמו הארכיאופטריקס, משטח הנשיאה של הכנף עשוי נוצות. נוצות היו גם לחלק מהדינוזאורים שאינם עופות: אצל המיקרורפטור צמחו נוצות ארוכות על הגפיים הקדמיות וגם על האחוריות.

הפטרוזאורים פיתחו מעוף בדרך משלהם, על קרום. עירומים הם לא היו: את הגוף כיסו סיבים דקים דמויי שיער, ואצל הטופנדקטילוס הברזילאי תוארו ב־2022 גם סיבים מסתעפים, שרבים רואים בהם סוג של נוצות. ועוד הערה: פטרודקטילוס ופטרנודון הם בעלי חיים שונים מתקופות שונות.

ומה עם הזוחלים הימיים?

המוזאזאורוס רחוק מהדינוזאורים עוד יותר. הוא שייך לקשקשאים, אותה קבוצה רחבה שאליה שייכים הלטאות והנחשים של היום, וכל לטאה קרובה אליו יותר מהטירנוזאורוס. הגפיים של המוזאזאורים הפכו לסנפירים והגוף נעשה הידרודינמי, כמו אצל כל מי שעובר לגור בים ברצינות.

פלזיוזאורים ואיכתיוזאורים הם עוד שתי קבוצות נפרדות. הדמיון מטעה: גוף הידרודינמי וסנפירים הופיעו אצל בעלי חיים ימיים באופן עצמאי, ולא פעם אחת.

בשביל מה בכלל להבחין

כי מאחורי שמות הקבוצות עומדת היסטוריה. קראו לכל הזוחלים הקדומים דינוזאורים, והחלק המעניין ביותר ייעלם: ענפים שונים יצאו לאוויר ולים בנפרד, כל אחד בדרכו. בקטלוג שלנו הפטרוזאורים והזוחלים הימיים עומדים לצד הדינוזאורים כדי להשלים את תמונת המזוזואיקון, לא בגלל קרבה.